קומורבי

רוב האתרים מבקשים מהגולש לקרוא. קומורבי מבקש ממנו בעיקר לגלול, והסיפור נפתח בקצב שהוא בוחר. הוא לא צופה בסרטון שרץ מעצמו, הוא זה שמניע אותו, ומהרגע שהיד שלו שולטת בקצב הוא נשאר. כשהוא מגיע לטופס הוא כבר ראה את כל הסיפור, כלומר הוא מגיע מחומם ולא בגלל באנר שקפץ לו באמצע.

זה עובד כי אין כאן תבנית לתפוס. חמש תחנות, ובכל אחת התמונה נפתחת אחרת. גולש שמזהה תבנית מפסיק להסתכל, וזו הסיבה שרוב האתרים מאבדים אנשים כבר בגלילה השנייה. אפשר לראות את זה בסרטון שכאן, שלושים שניות: שימו לב לרגע שבו הגלילה חוזרת אחורה והתמונה רצה אחורה איתה. זה ההבדל בין חוויה שהגולש שולט בה לבין וידאו שהוא יושב מולו.

וכל זה לא בא על חשבון כלום. האתר נפתח מהר גם בטלפון, כי מה שיורד למכשיר שוקל פחות ממחצית מגרסת המחשב. הוא עובד בעברית מימין לשמאל, אפשר לנווט בו במקלדת, יש בו תפריט נגישות, והוא נבדק מול תקן הנגישות הישראלי. כלומר הוא גם יפה וגם לא מייצר לך בעיה בהמשך.

המותג הזה בדיוני. במקומו נכנס הסיפור של המוצר שלך.